תזונה נכונה על פי הרמב”ם

ההלכות שכתב הרמב”ם בתקופת המאה ה- 12 רלוונטיות ומתאימות לימינו אנו, ולא פעם אנחנו מתבקשים לענות לשאלות המבארות את הלכותיו. הפעם בחרנו להאיר על שיטת הרמב”ם לתזונה נכונה, שרבים מהתזונאים ומהעסוקים בדבר נשענים על הלכות אלה, שיש בהן היגיון רב וחוכמה רבה. בהלכות דעות א’ פותח הרמב”ם ומסביר “הוֹאִיל וַהֲוִיַּת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם, מִדַּרְכֵי ה’ הוּא, שֶׁהֲרֵי אֵי אִפְשָׁר שֶׁיָּבִין אוֹ יֵדַע, וְהוּא חוֹלֶה – צָרִיךְ אָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִדְּבָרִים הַמְּאַבְּדִין אֶת הַגּוּף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִים הַמַּחֲלִימִים” [הלכה א’]. כך מסביר הרמב”ם כי הגוף בטבעו בריא ושלם ‘מדרכי השם’, כלומר קיבלנו את הגוף בריא ושלם במתנה, ועלינו לשמור עליו  . לכן נרחיק עצמנו מדברים שגורמים לחולי וננהיג דברים מבריאים ומחלימים.

מה תחשב למידה של מנת מזון על פי הרמב”ם?

עוד לפני שאדם מתיישב לארוחה מדגיש הרמב”ם להפעיל את שיקול הדעת. “לְעוֹלָם לֹא יֹאכַל אָדָם, אֵלָא כִּשְׁהוּא רָעֵב; וְלֹא יִשְׁתֶּה, אֵלָא כִּשְׁהוּא צָמֵא.” [הלכות דעות פרק ד’, הלכה א’]. על מידת הארוחה מדבר הרמב”ם בהימנעות מארוחה גדולה ואומר: “לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא כְּרֵסוֹ, אֵלָא יִפְחֹת כְּמוֹ רְבִיעַ מִשָּׂבְעָתוֹ. ” [הלכות דעות פרק ד’, הלכה ב’] כלומר, מציע לאכול לא עד שובע מלא, אלא לאכול עד שיגיע לשלושת רבעי השובע.

מה אומר הרמב”ם על אכילה ושתייה בארוחה?

מסביר הרמב”ם על הדרך לשלב בזמן אכילת המזון את השתייה כפי שמופיע בהלכה ג’ [הלכות דעות פרק ד’]: “לֹא יִשְׁתֶּה מַיִם בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, אֵלָא מְעַט וּמָזוּג בַּיַּיִן; וּכְשֶׁיַּתְחִיל הַמָּזוֹן לְהִתְאַכַּל בְּמֵעָיו, שׁוֹתֶה מַה שְׁהוּא צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת. וְלֹא יַרְבֶּה לִשְׁתּוֹת מַיִם, אַפִילּוּ כְּשֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן.” מכאן מובן שהרמב”ם אינו ממליץ להרבות בשתייה בזמן הארוחה, אלא ישים לב האדם לכמות המים הנדרשת לגוף, וישתה רק מה שהוא צריך, גם לאחר שהאוכל התעכל.

מהו מנהג הארוחה על פי הרמב”ם?

הרמב”ם מדבר על זמן נכון לאכילה ומציין התאמה של טמפרטורת גופו של האדם על פי כלל: “יְעַנֶּה גּוּפוֹ וְיִיגַע בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר עַד שֶׁיַּתְחִיל גּוּפוֹ לָחֹם, וְיִשְׁקֹט מְעַט עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב נַפְשׁוֹ, וְאוֹכֵל” [הלכה ד’] על מנהגי הארוחה מדגיש הרמב”ם את תשומת הלב שיש להקדיש לארוחה עצמה בלבד ולאוכלה בנחת. בהלכה זו עוד מתריע ואומר כי אם לא יעשה האדם לעצמו מנהג שכזה צפוי הוא לחולי. “לְעוֹלָם כְּשֶׁיֹּאכַל אָדָם, יֵשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אוֹ יַטֶּה עַל שְׂמֹאל. וְלֹא יְהַלַּךְ וְלֹא יִרְכֹּב וְלֹא יִיגַע וְלֹא יְזַעְזַע גּוּפוֹ וְלֹא יִטַּיַּל, עַד שֶׁיִּתְאַכַּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו”. [הלכה ה’]

מהם הכללים המרכזיים לתזונה נכונה שעליהם ממליץ הרמב”ם?

1. מעבר לנאמר עוד מציג הרמב”ם את שיטתו והרגלי התזונה שיתרמו לבריאות האדם: בזמן הארוחה להקדיש את תשומת הלב לארוחה, לאכול בנחת, ללעוס היטב, ולאפשר למערכות הגוף לבצע בצורה הטובה ביותר את מלאכת העיכול. • להקפיד באכילת ירקות ופירות העונה. • מעת לעת מומלץ לצום (כמובן יש להתייעץ עם רופא משפחה) • יש להעדיף מאכלי עוף ודגים על פני מאכלי בשר, כיוון שאלה האחרונים קשים לעיכול. כלומר, יש להמעיט באכילתם. • הרמב”ם מתייחס לתנועה כדרך חשובה שתורמת רבות והינה חלק מתזונה נכונה. הוא ממליץ על פעילות גופנית מידי יום.

את תפישתו של הרמב”ם לתזונה נכונה אפשר לסכם בדבריו: בבוקר אכול כמלך בצהריים כבן מלך ובערב כאביון