חתונה היא אחד מן האירועים המרגשים ונעלים ביותר שיכול אדם לחוות, ובפרט כאשר מדובר בחתונה יהודית אשר נשענת על תורתנו הקדושה שניתנה לנו מידיו של בורא העולם. מרגש במיוחד לראות זוגות צעירים שעומדים בפני כניסה אל חופה וקידושין אשר לא מסתפקים בדברים הידועים להם אודות חתונה יהודית אלא גם שואלים ומבקשים ללמוד עוד על היום החשוב הזה; ויש מי שכבר אמרו כי דומה הדבר למסופר בספר בראשית בו הקב”ה לא רק ברא את האדם “וירא כי טוב”, אלא הוסיף וברא עזר כנגדו “וירא את כל מה שעשה והנה טוב מאוד”.
במערכת “אלי עזור לי” הצטברו שאלות רבות בנושאי חתונות, ועל כן ייענו כאן במרוכז הנפוצות שבהן – בנושאי העדים, הטבעת וטקס הקידושין עצמו.
העדים
“שלום לאתר אלי עזור לי. האם אפשר בבקשה לדעת מה תפקיד העדים בחתונה יהודית? תודה, אלעד מבאר שבע”
שלום אלעד וכל האחרים השואלים על עדים בחתונה יהודית. על פי ההלכה, בטקס חופה וקידושין חייבים לצפות לפחות עשרה גברים יהודים (“מניין”), על מנת שקיומו של המאורע יתפרסם ברבים. בימינו זוהי בדרך כלל לא בעיה, כמובן, משום שזוגות נוהגים להזמין לחתונתם עשרות ולעיתים מאות מוזמנים – ומתוכם אמור הרב לבחור שני גברים שמקבלים תפקיד מוגדר של “עד”.
העדים הם אלה שנותנים בעצם לטקס החופה והקידושין את התוקף ההלכתי. הזוג המתחתן רשאי להציע לרב עדים מתאימים, ובלבד שיעמדו בתנאים הבאים: עליהם להיות יהודים שומרי תורה ומצוות, ואסור שתהיה ביניהם קרבה משפחתית זה לזה, או לחתן או לכלה. אם לא ניתן למצוא מבין כל הגברים המוזמנים לאירוע שני אנשים המתאימים לתנאים אלה, יש להודיע על כך לרב מבעוד מועד – שכן בעת הצורך הוא יכול לשמש כאחד מן העדים ולהביא איתו אדם נוסף שישמש כעד.
הטבעת
“שלום רב. אני עומדת להתחתן בקרוב ורוצה לדעת מה הקריטריונים לבחירת טבעת נישואין לי ולבעלי הטרי. אשמח לעזרתכם, גלי מנתניה”
שלום גלי, ושלום לכל הזוגות המתלבטים בנושא טבעת נישואין. נפתח בכך שביהדות, טבעת נישואין מוענקת לכלה על ידי החתן. מדוע דווקא טבעת? משום שהיא מסמלת בנייה וחיבור של שני דברים לאחד. על מנת שטבעת תיחשב כשרה על פי היהדות עליה להיות עשויה ממתכת ולא משובצת באבן יקרה (משום שקל לזייף אבנים יקרות, מה שעלול ליצור עבור הכלה מצג שווא כאילו ערכה של הטבעת גבוה יותר מערכה האמיתי); כמו כן הטבעת צריכה להיות רכושו של החתן, כלומר טבעת שרכש בכספו ועלתה לו לכל הפחות “פרוטה” או טבעת שקיבל במתנה.
ברוח התקופה המודרנית יש גם כלות המעניקות טבעת נישואין לחתן, אולם מדובר בתוספת שאיננה חלק מן הטקס היהודי ולכן אין בכך חובה. המעוניינות בכך, יכולות להעניק את הטבעת לחתן בסיום שבע הברכות. באשר לחריטות על הטבעת, הדבר תלוי בכם: יש הנמנעים מכך ומשתמשים בטבעת חלקה לחלוטין, ויש מי שאינם רואים בכך בעיה.
טקס החופה והקידושין
“אלי עזור לי, שלום וברכה. בשעה טובה אני וארוסתי נצעד בקרוב לחופה יחד, ורציתי לשאול לגבי טקס הקידושין. עד כמה הוא ארוך? מה משמעות כל אחד מן השלבים בטקס? האם הכרחי לבצע את כולם, או שאפשר להשמיט חלק לטובת חסרי הסבלנות שכבר רוצים להתחיל לרקוד? בברכה, אביתר מקרית שמונה”
שלום לאביתר ולכל המתעניינים בשלבים השונים של טקס הקידושין. באופן עקרוני בכל חתונה קיימים ארבעה שלבים כאלה: תחילה מברכים על היין ועורכים את הקידושין עצמם, כולל הענקת הטבעת לכלה; לאחר מכן מוסרים את הכתובה לכלה, בהמשך מברכים שבע ברכות ולבסוף שוברים את הכוס. אלה ארבעת היסודות של טקס הקידושין, ממש כמו ארבעת המוטות של החופה הנמתחת מעל ראשיהם של החתן והכלה, ולא ניתן להשמיט אף אחד מהם.
כן ניתן להאריך ולהוסיף. לדוגמה, בשלב מסירת הכתובה יש שמקריאים את כל הכתובה ויש מי שמסכמים אותה בקצרה; יש עדות בהן נהוג שהחתן מברך על טלית חדשה מיד לאחר הקידושין; יש זוגות שמבקשים לקרוא אחד לשני קטעים קצרים שכתבו בעצמם; כמו כן נהוג כי הרב יאמר מספר דברי פתיחה ויוסיף משפטי קישור והסבר בין השלבים על מנת לבאר את הטקס לזוג ולצופים. יש גם רבנים שנוהגים להוסיף דברי תורה ואפילו לתבל את דבריהם בזמרה או בבדיחות הדעת, כך שבסופו של דבר אורכו של טקס הקידושין עשוי להשתנות ולכן רצוי לבצע תיאום ציפיות עם הרב מבעוד מועד.
לסיכום, זכרו כי החופה והקידושין הם לא רק שיא אירוע החתונה או שלב בדרך לרחבת הריקודים – אלא העיקר והמהות של אירוע הנישואין. זהו הרגע בו אתם הופכים משני אנשים שונים לישות אחת, כפי שמברכים בין שבע הברכות את ברכת “יוצר האדם” – שכן שניכם בעצם נבראים מחדש כאדם אחד. לא לחינם נאמר שיום חתונה הוא מעין יום כיפור קטן בו נמחלים לחתן ולכלה כל עוונותיהם בזכות פתיחת דף חדש.
אנו תקווה שענינו על השאלות הנפוצות בנושא חתונה יהודית וכמובן נמצאים כאן למענכם לשאלות נוספות. ממערכת “אלי עזור לי” שלוחות מכאן ברכות “מזל טוב” לכל המאורסים והמתחתנים. מי יתן ותזכו להקים בישראל בית נאמן בקדושה ובשמחה.
Comments