מותר ואסור במיחזור נייר על פי היהדות
“שלום לצוות האתר, שמי אביתר, אני מתגורר בירושלים, ובשבוע שעבר קיבלתי בתיבת הדואר עלון הנושא דברי תורה. לאחר שעיינתי והתעמקתי בדברי התורה הכתובים הגעתי למסקנה שאין לי יותר צורך בעלון, וכעת אני מתלבט: האם להשליכו לפח מיחזור הנייר, להביאו לבית הכנסת לגניזה או אולי להשליכו לפח האשפה הרגיל בביתי? מצד אחד אני יודע כמה חשוב למחזר נייר, מצד שני אינני רוצה לעבור על איסור בל תשחית מן התורה. מה עצתכם?”
לשואל שלום,
אכן כידוע בעולם חלה בשנים האחרונות עלייה רבה במודעות לנושאים כמו איכות הסביבה, אנרגיה ירוקה וחשיבותו של המיחזור ככלל ומיחזור נייר בפרט. אלא שיש מקרים בהם עשוי להידמות כאילו נושאים אלה עומדים בסתירה להלכות היהדות: הדוגמה שהבאת בשאלתך היא דוגמה טובה להתנגשות לכאורה בין השחתה לאי השחתה, ואולי גם צורך בגניזה. לפיכך חשוב ומעניין לתת את הדעת על נושא מיחזור הנייר ביהדות.
בל תשחית מול עידוד מיחזור
האיסור על השחתה מופיע מספר פעמים בהלכה, החל מפסוק יט’ בדברים פרק כ’: “לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן” ועד “אם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך” בקהלת רבה פרק ט’. מטעם זה מקפידים יהודים רבים שלא להשחית דבר שלא לצורך, ובפרט יש יהודים שלא משליכים אף פיסת נייר, ועל אחת כמה וכמה אילו כתובים בו דברי תורה וקדושה מוודאים הם כי ייגנז.
מאידך, התורה גם מלמדת אותנו כי בטבע קיימת מחזוריות. עונות השנה, ימי השבוע, אפילו מחזור החיים של המים (גשם המרווה את צמאוננו ומשקה את אדמתנו, ולאחר מכן מתאדה והופך לעננים הממטירים עלינו שוב את הגשם וחוזר חלילה). מכאן ניתן לומר כי המיחזור נמצא בבסיסו של העולם, ואף יש המתפלפלים וטוענים כי יש חובה למחזר על מנת לפנות מקום לדברים אחרים.
אז מה מותר ומה אסור במיחזור נייר?
הטכנולוגיה של ימינו מאפשרת לנו לחסוך נייר באמצעים דיגיטליים. האתר הזה ממש, אלי עזור לי, הוא דוגמה לאתר אינטרנט שבו ניתן למצוא מענה לשורה ארוכה של שאלות וקושיות, אותן אין צורך להדפיס על נייר ולחלק באלפי עותקים.
אלא שעדיין העם היהודי הוא עם הספר. עשרות ספרים מעטרים את קירותינו, בבתי הכנסת שלל ספרי גמרא והלכות, שפע עלונים מודפסים מדי יום ומחולקים לכל עובר ושב. מכונות הדפוס פועלות ללא הרף כשהן מפיקות עוד ועוד נייר ועליו פסוקים, דברי תורה ויתר דברי קודש. והרי גם אם ניתן לכתוב את פרשת השבוע באפליקציה או באתר אינטרנט, הרי ממילא לא ניתן להפעילם בשבת קודש.
אם כן, התשובה לשאלה שנשאלה בפתיחה היא כדלקמן:
ההלכה פוסקת כי נייר שיש עליו אחד משמות הקב”ה או פסוקים מן התורה חייב בגניזה ולאחר מכן להיקבר בבית עלמין. כל נייר אחר, לרבות נייר בו כתובים דברי תורה, בהחלט ניתן להשליך אל פח מיחזור הנייר. יתר על כן, אילו כבר הוחלט כי נייר מסוים ניתן להשליך לפח, אזי אף עדיף להשליכו לפח המיחזור, הכולל אך ורק ניירות; ולא רק משום הטעם לעשות בו שימוש חוזר, אלא גם משום שפח האשפה הרגיל כולל הרבה יותר לכלוך ואין זה מכובד כי דברי התורה יתלכלכו כך.
לאחר שהושלך הנייר אל פח המיחזור ניתן לעשות בו שימוש חוזר על מנת לייצר נייר נוסף שעליו ניתן להדפיס דברי קודש. אבל יתרה מזאת, אפשרויות המיחזור של נייר כיום מאפשרות למחוק באופן סופי ומוחלט את כל הכתב מן הנייר המודפס, כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש גם לדברי חול.
Comments