על מצוות הפרשת חלה

חלות שבת חמות

“אלי עזור לי” על הפרשת חלה:

חלה היא סוג של לחם אותו נהוג לאכול בשבת וחג. להבדיל מלחם רגיל הנאכל בכל ימות השבוע, לחלה צורה קלועה הדומה לצמה ומרקמה עשיר ורך. למעשה השם “חלה” משמעו כמות מזערית המופרשת מעיסת הבצק המשמש להכנת כל סוג לחם, אולם עם השנים הפך השם להיות מזוהה עם הלחם המיוחד של שבת וחג.

במסורת היהודית קיימת מצוות הפרשת חלה (כאשר “חלה” במשמעותה המקורית של כמות קטנה מן הבצק). זוהי אחת מתרי”ג המצוות שהצטוו בהן בני ישראל והראשונה שניתנה לעם ישראל עם היכנסו לארץ. ככתוב בספר במדבר, פרק ט”ו: “באכלכם מלחם הארץ… מראשית עריסותיכם תתנו לה’ תרומה לדורותיכם.”

מצוות הפרשת חלה מיוחדת בהיותה מופנית אל נשות העם, יחד עם מצוות הדלקת נרות שבת וטהרת המשפחה. דבר נוסף המייחד את המצווה הוא שמדובר במצווה המתקיימת בתוך גבולות ארץ ישראל ולא מחוצה לה.

הפרשת חלה – על שום מה?

בתקופת בית המקדש, היו משרתים בו כהנים אשר התמסרו כל כולם לעבודת הקודש ולא נותר בידיהם די זמן לכלכל את עצמם. לכן נהוג היה בקרב בני ישראל להעניק לכהנים כ”ד מתנות כהונה, ובין היתר להפריש עבורם חלק קטן כזית מן הבצק ששימש להכנת הלחם.

נוסף להיותה של החלה מתנת כהונה עבור הכהן, יש במצווה הקדומה גם רעיון נוסף: אלוקים נתן לנו את כל הדברים שיש לנו, ועל כן כאשר אנו מכינים לחם, ראוי להפריש חלק לאלוקים על מנת להביע את הכרה ותודה על כל שהעניק לנו בחסדיו.

גם בתקופתנו, כאשר בית המקדש כבר חרב ואין בנמצא כהנים המתמסרים לעבודת הקודש, מצווה על בני ישראל להמשיך ולהפריש את החלה, אולם את החלק המופרש מן הבצק נהוג לשרוף או להשליך לפח.

משמעות הפרשת החלה לנשים

חלת שבת בעת הכנה

עוד מימי שרה אמנו, מצוות הפרשת החלה ידועה ככזו המשרה ברכה על הבית. גם כיום, רבות מאמינות כי יש בכוחה של המצווה לשמור ולהגן על הנשים המקיימות אותה. זו למשל אחת הסיבות שבעטיה נשים רבות מקפידות לקיים את מצוות הפרשת החלה בזמן שהן בהריון – על מנת לזכות לשמירה עליונה בשעת הלידה.

יתר על כן, זמן קיום המצווה הוא שעת רצון, בה הנשים נוהגות להתפלל ולבקש זיווג הגון, בריאות, הצלחה וכדומה. לא מעט נשים נוהגות לתת צדקה זמן קצר בטרם הן מקיימות את מצוות הפרשת החלה.

סדר הפרשת חלה

חיוב המצווה קיים רק בעיסת בצק העשויה מאחד ממיני הדגן הבאים: חיטה, שעורה, שיפון, כוסמת ושיבולת שועל.

קיימים מספר חילוקי דעות בנוגע לכמות הקמח הקטנה ביותר ממנה יש להפריש, אולם המנהג הרווח הוא להפריש חלה כאשר הבצק מכיל לפחות 1600 ג’ קמח, ואז כמות העיסה המופרשת תהיה בשיעור של כ-30 ג’.

יש להפריש את החלה מן העיסה בטרם נאפתה ואין ליהנות מן העיסה אם לא הופרשה החלה.

כך מפרישים את החלה: על האישה ליטול ידיים ולהניח את הבצק מולה. בטרם תברך את ברכת הפרשת החלה, יכולה האישה לשאת תפילות אישיות ולבקש בקשות. או אז יש לברך את הברכה: “בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם‮, ‬אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ‮ ‬בְּמִצְוֹתָיו‮, ‬וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה‮”

לאחר הברכה יש להפריש פיסה מן הבצק, לאחוז אותה ולאמר “הרי זו חלה”. את חתיכת הבצק שהופרשה נהוג לשרוף בתנור, ויש גם העוטפים אותה פעמיים ומשליכים לפח.

מערכת “אלי עזור לי”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *